.jpg)
פעולות המחאה השבוע מתקיימות! / הודעה לעיתונות
המחאה צוברת תאוצה
בימים אלה הורה ראש הממשלה לדחות את גירושם של ילדי מהגרי העבודה לעוד 3 חודשים। זהו הישג חשוב של המאבק שלנו, שרים, חברי כנסת ואנשי ציבור יצאו בקריאות פומביות למען זכויתיהם של מהגרי העבודה והפליטים, התקשורת סיקרה את הנושא באופן מקיף, וזכינו לתמיכה ציבורית רחבה।אנחנו ממשיכים במאבק וקוראים לביטול מבצע הגירוש לאלתר,תוך הסדרת מעמדם של הילדים ומשפחותיהם ועיגונו בחוק। נקרא לעצור את מדיניות "הדלת המסתובבת" לפיה עשרות אלפי עובדים מיובאים בזמן שעובדים אחרים מגורשים באכזריות!
בנוסף, הורה בימים אלה שר הפנים להשהות את נוהל גדרה-חדרה הנוגע לפליטים. זוהי החלטה חשובה אך הפגיעה החמורה בזכויות של הפליטים ממשיכה ואנו נמשיך לפעול למען הסדרת מעמדם וזכויותיהם של פליטים בחוק!
***
יום רביעי ה-5 באוגוסט בשעה 17:00 - שירת בנות ובני הפליטות, הפליטים ומהגרי/ות העבודה. אירוע שישי של גרילה תרבות. האירוע ייערך מול מתקן משטרת ההגירה (רחוב צורף 5, חולון) - למפה. למי שרוצה ניפגש בשעה 16:00 בכרמלית וניקח אוטובוס מס' 3 לחולון לאיזור תעשייה ונרד ברחוב המלאכה ומשם נצעד למתקן הכליאה.
בימים הקרובים תפתח יחידת עו"ז (יחידת "עובדים זרים" חסרת עוז וחזון) של משרד הפנים במבצע גירוש המוני מהארץ של משפחות וילדים של מהגרי עבודה. אנו משוררות, משוררים, יוצרות ויוצרים החלטנו להשמיע את קולנו כנגד האימה, הסיוט, הפחד ומדיניות השינאה.
גם ילדי הפליטים נרדפים על ידי משטרת ההגירה, נעצרים ונכלאים יחד עם משפחותיהם।הם נעקרים מאזור המרכז (נוהל חדרה-גדרה), ונשלחים למקומות בהם אינם יכולים לקבל טיפול רפואי מינימלי או צרכי קיום בסיסיים। מעצרים המוניים נערכים ברחובות תל אביב וערים אחרות מאז ה-1 ביולי. ציד האדם הזה עומד לעלות מדרגה ב-1 באוגוסט ולהפוך לרדיפה חסרת תקדים של משפחות וילדים. הזכרון ההיסטורי של גירוש יהודים מאירופה, גירוש ערבים, גירוש מהגרים ברחבי העולם, חוזר גם לכאן -כשישראל לא מוכנה לחשוב על עתידה במזרח התיכון ואפריקה והאחריות המוסרית שלה לתת מקלט בסיסי לנרדפים/ות ולחסרי/ות הישע.
כמה מילים על הילדות - רבים מהילדות/ים שנולדו בישראל מוגדרים "לא חוקיים", כי המדינה אוסרת על מהגרי עבודה לקיים קשר זוגי או להביא ילדים לעולם – הם עברו על החוק בכך שנולדו (!) הילדים האלה הם ישראלים לכל דבר. הם נולדו בישראל, גדלו בישראל, התחנכו בישראל, שפתם היא עברית וזהו המקום היחיד שהכירו אי פעם.
ילדי הפליטים הם חסרי מעמד וחסרי זכויות כי המדינה מתכחשת לכך שהוריהם הם פליטים, ואינה מוכנה להעניק מקלט מדיני לאנשים שנמלטו בעור שיניהם מרצח עם ומרדיפה. מדובר בפחות מאלפיים ילדים בסך הכל, מהם כאלף ילדים של מהגרי עבודה, וכ-700 ילדי פליטים.
האירוע בשיתוף עם אלישבע מליקובסקי, מארגון "אסף" המסייע לפליטים ולמבקשי מקלט, רועי וגנר וחגי מטר. ארגונים שונים מוזמנים לתת את חסותם. בינתיים נותני החסות, מלבד "גרילה תרבות", הם כתבי העת "מעין", "מערבון", "בסטתרבות", "דקה", הוצאת "בימת קדם" - "הכיוון מזרח" ו"אתגר".
אתם/ן מוזמנים/ות לראות בטקסט זה הזמנה אישית להצטרף לאירוע.
תוכלו לבשר על בואכן והשתתפותכן או לשאול שאלות באימייל שלנו culturegrill@gmail.com
יש לנו מגאפון! וקיבלנו אישור משטרתי להפגין!
- האירוע בפייסבוק - לחצו כאן
משתתפים/ות:
· מואיז בן הראש
· אהרון שבתאי
· מאיה בז'ראנו
· רוני סומק
· יודית שחר
· נוית בראל
· מתי שמואלוף
· רועי ארד
· יעל ברדה
· גליה אבן חן
· איתן קלינסקי
· משה יצחקי
· אסנת סקובלינסקי
· רוני הירש
· יובל בן עמי
· אלמוג בהר
· יערה שחורי
· יהושע סימון - ניר נאדר
- ינאי ישראלי
- טל ניצן
- יוסף עוזר
- שי אריה מזרחי
- גיורא פישר
- ענת לוין
- סיגל בן יאיר
- רון קורדונסקי
- שרון אס
(רשימה מתעדכנת)
מוסיקה: יובל בן עמי, גל זיו, יובל פז, שחר כהן ואורחות נוספות
מנחה: יהושע סימון
תודה,
יודית, מתי, אלישבע, יהונתן וצ'יקי
אירועים קודמים של גרילה תרבות:
- שירת המלצריות – בתמיכה במלצריות קופי טו גו במאבקן מול הנהלת שטראוס
- שירת פולגת – בתמיכה בפועלות הטקסטיל של פולגת קריית גת אחרי סגירת המפעל
- שירת המדע – בתמיכה בעובדי גן המדע במכון וייצמן, רחובות
- שירה באקירוב – מול בית שר הבטחון אהוד ברק בזמן מלחמת עזה
- שירת האוניברסיטה הסגורה – מול ביתה של נשיאת האוניברסיטה הפתוחה בכפר סבא.
- שירת בנות הפליטות
אישה עם בית על הראש / מאיה בז'רנו
יש לי רטייה/ רטיית פלדה קשוחה שמכסה/
יש לי אף פצוע בתפקיד עין פקוחה/
ועין יש לי כסירת מפרש קטנה/
צופה אל תוך ביתי/ ביתי בתוך ראשי/
חולש כערימת קש וגבבה/
במשקל רבבה./ מסמרים ונעצים, ברגים וקפיצים/
אני פליטה.
דבָר שקֵט / טל ניצן
אֵין דָּבָר שָׁקֵט יוֹתֵר
מֵהַמַּכּוֹת הַנִּחָתוֹת עַל אֲחֵרִים,
אֵין אִיּוּם קָטָן יוֹתֵר
עַל מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ הַשְּׂבֵעָה.
הַתְּבוּסָה בְּעֵינֵיהֶם אִלֶּמֶת,
זְרוֹעוֹתֵיהֶם
נִשְׁמָטוֹת בְּשֶׁקֶט.
אֵיזוֹ דְּמָמָה נְעִימָה.
מִלְּבַד צְלִיל דַּקִּיק נוֹקֵב,
טוֹרֵד בְּעִקָּר בַּבֹּקֶר
אַךְ נִתַּן לְעִמְעוּם בְּקַלּוּת
בָּאִוְשָׁה הַמַּרְגִּיעָה שֶׁל דַּפֵּי הָעִתּוֹן.
בְּטֶרֶם יֵעָרְמוּ עֲלֵיהֶם חֳרָבוֹת
כְּבָר יִקָּבְרוּ תַּחַת מוּסָף הַבִּדּוּר
כּוֹס הַקָפֶה הַמְלֵאָה לְמֶחֱצָה
הַדֶּלֶת הַנִּטְרֶקֶת
בְּבֵיתֵנוּ
הָעוֹמֵד עַל תִּלוֹ.
מהגר / מואיז בן הראש
הוּא בֵּן
שְׁתֵּם עֶשְׂרֵה
בִּנְמַל תְּעוּפָה
עוֹמֵד לְיַד אִמּוֹ
חוֹשֵׁשׁ
שָׂמֵחַ
עֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ
שֶׁכֹּל שֶׁיַּעֲשֶׂה מֵעַכְשָׁו
וְהָלְאָה
יִהְיֶה
טָעוּת।
כרוז מס. 1 לתלמידי כתות כתות יא / אהרון שבתאי
אני לא אשרוף חנות
החבר של בתי לא ירסק חלונות ראוה
אבל אתם
אתם
אתם
תלמידי כיתות יא
עוד תעלו בלהבות את הסנטר
ואז
האוליגרכיה שמקרצפת בצעירים את המדרכות
ששוטפת להם את המוח
ששולחת אותם להרוג ולההרג
שתולה אותם להתייבש כסחבה במרפסת העוני
תשתין בפחד מתחת לכורסה
ובידיים מיוזעות תוציא את הפנקס
ותכתוב לכם את הצ'ק הגדול
הצ'ק הגדול
ותקבלו בחזרה את הביצים
אני רואה את היום בעיניי
מבר כוכבא עד לקינג ג'ורג'
מפצפצים חנות חנות בנק בנק
הסנטר נדלק כמדורת חג
מאפר הכסף הנשרף בכספות
הכבוד לעבודה ההיגיון החברתי השמחה הגאוה
ואה הא הא הא הא
בא סוף לעוני קץ לשפל
המנון ילדי העובדים הזרים / רוני סומק
אֲנַחְנוּ יְלָדִים עִם שְׂעַר צֶמֶר פְּלָדָה,
הָרֵי גַּעַשׁ בִּשְׁמוּרַת הָעַיִן
וְלָשׁוֹן הַנִּזְהֶרֶת מִלְּגַלְגֵּל סְלָעִים קָשִׁים
מֵהַשָּׂפָה שֶׁל הַתּוֹרָה.
אֲנַחְנוּ, שֶׁגָּדַלְנוּ בֵּין כִּתְמֵי הַמֶּלֶט שֶׁעַל חֻלְצַת אַבָּא
לְבֵין סְמַרְטוּטֵי סְפּוֹנְגָ'ה שֶׁל אִמָּא, שֶׁנִּקְּתָה לָכֶם
אֶת חַדְרֵי הַבַּיִת וְלָנוּ אֶת
חַדְרֵי הַלֵּב,
לֹא נִשְׁכַּח אַף פַּעַם אֵיךְ בַּשִּׁיר שֶׁל בְּיָאלִיק, שֶׁלִּמַּדְתֶּם
אוֹתָנוּ בַּגַּן, בָּכָה פֶּרַח שֶׁנֶּעֱקַר מֵהַגִּנָּה,
וְאֵיךְ צִיַּרְנוּ לִכְבוֹדוֹ מִמְחָטוֹת
שֶׁמָּחוּ מִגִּבְעוֹלוֹ אֶת טַל הַבֹּקֶר.
אָז, לֹא יָדַעְנוּ שֶׁאֵלֶּה יִהְיוּ
הַמִּמְחָטוֹת שֶׁלָּנוּ.
שיר ליחידת עוז / יעל ברדה
המדרכות מהבילות
המזגנים מטפטפים על האספלט
בקצב מהיר
בדרום העיר
כמו פעימות הלב
של האמהות שלא יודעות
אם מסוכן לצאת לעבוד
אם כמו קודם
ילד סביב צווארך
הוא סגולה המונעת את גירושך
האם מסוכן לצאת לעבוד
אם באמת התחיל הסיוט הזה שנקרא
יחידת עוזו
עוד לפני שהתחילו עם הגירושים
עם המצודים
החיים היו קשים
תמיד ככה פה
עם הביורוקרטיה
תמיד אומרים שיהיה בסדר
ולא מבינים שהיה בסדר
ולא ממש שמנו לב
הכל עניין ארגוני
מיזוג משרדים, איכון מאגרים
גנטים, ביומטרים
ניהול תקציבים
קרקס ממשלי גדול ומדהים
של גזע ומסמכים
ניירות, צ'קלקות, סמכויות
משרד הפנים במזגנים
כאילו בחוץ בחום
אין תושבים
קִדמה \ קרלה בדיליו קורונאדו (תרגם רועי צ'יקי ארד)
נוסעת באוטובוס
מאריזונה
לניו מקסיקולידי,
כמה מהגרים שלושה מקסיקנים
שניים מאקוודור אחד פרואני
אני שומעת אותם מהכסא
הם מדברים על
עבודה מבוקר עד לילה
מראשון ועד ראשון
ימי חג, שעות נוספות
במרחק, מטרטרת רכבת משא
מאות קרונות עמוסי סחורה
אחד המהגרים נרדם
לידו גבר לבן
מצביע לעבר הקרונות בגאווה"זו הכלכלה שלנו," הוא אומר
"הרכבת הזו היא סמל לקדמה"
המשפט מהדהד אצלי בראש
הוא לא יודע שהכלכלה
נוסעת באוטובוס
שהדיוקן הכי אנושי של הקדמה
נמצא בפַנים המותשות, הצחיחות
של הבחור הישן לצידו
קרלה בדיליו, משוררת, רקדנית וקולנוענית מקיטו, אקוודור, ילידת 1985. עובדת בימים אלה על סרט שעוסק בחיימה ריוורה, זמר-משורר רחוב אנרכיסט מאקוודור. תודה למואיז בן הרוש על העזרה בתרגום.
דרורים סינים / יודית שחר
בשישי, לפני צפירת השבת
במציבת הברון דה רוטשילד
בואכה שוק פתח תקווה,
יד נעלמה מפזרת
להקת דרורים סינים על מדשאה
מצייצים מקוצצי מקור,
אפורי נוצה, חבולי כנפיים
דרורים דרורים פעורי מקור
מלוכסני עיניים,
מארצות המחסור באתם, ולאָיִן?
עכשיו סתיו, רוח באה ממערב
הם מתקבצים מתחת לדקל דולף,
רוח קרה באה ממערב מרטיבה לקט ושכחה
כרוב ובצל שלוקטו בפאתי שוק,
רוח רעה באה ממערב במשאית גדולה
וקבלן אדם שאוסף ופורק אותם בכלובים לשבת
דרורים דרורים פעורי מקור
מלוכסני עיניים,
מארצות המחסור באתם, ולאין?
הסירו את אלוהי הנכר אשר בתוכיכם / מתי שמואלוף
סלקו את החיידק
הזר, זה ייגמר רע, הכדורים הלבנים בדם
לא ידברו איתו, למרות
שהוא מעולם לא רצה להיות
וירוס במערכת, הוא חלם בשירתו
להיות דווקא חלק
מהגוף החולה.
שנתיים לפני הרעש / אלמוג בהר
"או שהעוגה לכולם, או שלא תהיה עוגה"
סעדיה מרציאנו (1950-2007), פנתר שחור ולוחם צדק
השיר הזה נכתב שנתיים לפני הרעש
כשעוד אנחנו יושבים בְּבתים, רק לעיתים
נדירות יוצאים להפגנות, בדרך כלל לא
חוסמים כבישים, לא נלקחים למאסר, לא
משבשים את החיים לאף אחד. לנו
כבר לא יצעק טדי קולק: "פושטקים
רדו מהדשא", עלינו לא תאמר גולדה:
"הם לא נחמדים", אלינו כבר אף
אחד לא ידבר. בעוד ארבע שנים
בערך, כשכבר נהיה שנתיים אחרי הרעש,
לא נזכור למה המשכנו לשבת בְּבתים,
למה לא אמרנו משהו נורא, למה
לא צעקנו, לא ניסינו למחות בטרם,
בטרם הרעש. דווקא קל לאהוב עכשיו,
שנתיים לפני, קל לחייך לַחיים, קל
אפילו להבטיח שאולי בכל זאת ניפגש
אחרי שהכל יגמר, שנתיים או יותר
אחרי הרעש.
מדריך בעל כובע בוקר / ינאי ישראלי
בכל אותו הזמן יימשך הסיור המודרך ברחובות העיר הלבנה.
צל השקמה יתקצר, כשמדריך בעל כובע בוקר
יפליג בתנועות יד
אל אורח חייו הצנוע של המלך אלברט,
או אל הרומן המפורסם שהתחולל
בסמטה אלמונית זו או פלונית אחרת.
מה לו למדריך בעל כובע בוקר
ולפקחי האדם, ציידי האדם, סוחרי האדם,
המזינים בכל אותו הזמן את תעשיית האדם
המשגשגת ברחובות העיר הלבנה?
וגם אם יתפרץ מישהו ויקשה,
אז מהו בעצם הבאוהאוס וכו',
לא תפקע סבלנותו של מדריך בעל כובע בוקר,
והוא ישוב ויתאר את מאפייניו הא-סימטרים
של הסגנון הבינלאומי, ובמיוחד
את ההבדלים בינו ובין הסגנון האקלקטי.
עיזבון / יערה שחורי
כְּלָבִים נוֹבְחִים מִבַּעַד דְּלָתוֹת סְגוּרוֹת
וּמַנְעוּלִים מְשַׁקְשְׁקִים בְּרִיחִים בְּדִירָה אַחֶרֶת
לֹא עַל עֵץ הַבְּרוֹשׁ הַגָּדֵל בְּלֵב הַבַּיִת
כְּשֶׁמַּדְרֵגוֹת אוֹר מְטַפְּסוֹת וְנוֹפְלוֹת
וְהָרִצְפָּה נִסְדֶּקֶת לְבוֹר
יְכֹלְתְּ לַחֲשֹׁב אֶת כָּל אֵלֶּה וְלֹא חָשַׁבְתְּ
אָסוֹן קוֹרֶה בְּמָקוֹם אַחֵר
כָּאן אֶצְבַּע בְּאֶצְבַּע פּוֹקֶקֶת, עָקֵב פּוֹגֵעַ עָקֵב
וְסוּפַת הַטּוֹרְנָדוֹ סוֹבֶבֶת סָבִיב לַבְּרוֹשׁ הַזֶּהָבִי
מְסוֹבֶבֶת בְּכַחַשׁ דְּבוֹרִים
רק כֶּלֶב נוֹבֵחַ בְּשָׁאוֹן שֶׁל זֶה שֶׁהִשְׁאִירוּ אוֹתוֹ
וְשׁוּב הִשְׁאִירוּ
והרי בֶּאֱמֶת הִשְׁארת אוֹתו
השארת
וכאילו נסתלקת
דברי הימים/ נוית בראל
הַנִּסְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים. קַל לְטַלְטֵל אֲנָשִׁים
מֵאֶרֶץ זוֹ לְאֶרֶץ אֲחֶרֶת. החַיִּים אִלְּמִים.
אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ רַק אֵשׁ טוֹבָה וּרְחוּמָה,
לְפָרֵשׁ אֶת הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה כְּפִי שֶׁנִּרְצֶה.
הַקַּרְנַיִם נִשְׂרָפוֹת בַּסּוֹף. קֹדֶם נִשְׂרָפוֹת
הַיָּדַיִם. אֵין הֶבְדֵּל גָּדוֹל בֵּין הַנַּעֲשֶׂה
שֶׁאֵין לְהָשִׁיבוֹ לְבֵין מַה שֶׁעָתִיד לְהֵעָשׂוֹת.
תְּפִלָּה נוֹפֶלֶת מִן הַפֶּה. הַלָּשׁוֹן
נֶאֱחֶזֶת בִּסְבַךְ הַקָּלוֹן.
עוף מכאן / יואן מקקול (גירסה עברית: יובל בן עמי)
נולדתי בחצות היום החם
בשכונת פחונים ליד אתר בניה.
מנוף ענק הרעיד את מיטתי
אמר הפקח: תבוא איתי
כדאי שתיוולד במקום אחר.
עוף מכאן, לך מכאן, עוף מכאן, לך מכאן,
קום, לך, זוז.
נולדתי בחלקת הסברסים
בעפר החרוש בסימני צמיגים.
לקחו ממני את המעדר
ונתנו לאסיאתי זול יותר
אמרו לי: תיוולד במקום אחר.
עוף מכאן, לך מכאן, עוף מכאן, לך מכאן
קום, לך, זוז.
נולדתי בחדר בצורת ביצה
הניבט אל רחוב לוינסקי הקסום.
אמר בעל בית מבושם כמהין:
עוד תפגע במחיר המקרקעין
תלך תיוולד במקום אחר.
עוף מכאן, לך מכאן, עוף מכאן, לך מכאן
קום, לך, זוז.
פתיחה של ארבע אצבעות שחורות
וראשי הקטן נשטף אור יקרות.
את טבורי קשרה המדינה
וזרקה אותי ישר לזינזאנה
תלך תיוולד במקום אחר.
עוף מכאן, לך מכאן, עוף מכאן, לך מכאן,
קום, לך, זוז।
אירוע שירה / רוני הירש
טאטאו את עצמכן בבקשה
מגבולות תל אביב.
יש לנו יותר מדי מילים מבקשות עבודה
מילים שמוכנות לעבוד ממש
בזול, ביום או בלילה.
וניסינו הכל – קיצורים, ראשי
תיבות, בירוקרטיה מסובכת, קורסים של הכשרה זריזה.
אבל גם הפצה המונית בכרוזים מתוך הליקופטרים
לא עצרה את השטף,
איגוד המתרגמים בלם כל ניסיון להסדר.
בבקשה,
התפנו לכן בשקט.
אין לנו מקום
למילים נרדפות.
ברוך / גליה אבן-חן
ברוך אוסף את הצלחת, הספל, הכל
אחרי שסיימתי לאכול
לתוך מיכל כחול.
ברוך מפנה כלים בארומה,
יש לפנות את הכלים בחופזה
כדי שיהיה מקום לסועד הבא.
בארומה להספיק צריכים
כמה שיותר סועדים.
קפה רווחי, קפה שהולך
גם את כלי הפלסטיק ברוך מועך.
שמונה עשר וחצי שקלים שכר מינימום
לשלם לברוך זה סכום עצום.
יש לשלם לו פחות, למוגבל
כי ברוך הוא מטורלל !
*** / אסנת סקובלינסקי
בין חדרה לגדרה נולדתי על מגש פורמייקה זול
לא ביקשתי דבר
מעולם לא חשבתי לבקש
אני נעלם בין גבולות דמיוניים
נופל בין אלף-בית לאפריקה
אין מקום בו תרגיש שלווה
כשלא אהיה בו
אין מקום חוץ מ
באוטובוס הריפוד כחול, שאריות טיפקס
גרפיקה לא מתוחכמת
או
מטוס מרעישת, דיילות מאופרות בכבדות
אין יבשה שניתקה מורידי החוק
החוק- חקוק על חזנו
דופק חזק מליבנו
בוכנות שרירות
האדמה קפה בוץ
העור יתרגל
הפה יסתגל
הזרות מורשת
מורגשת
בכם
"כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם" / איתן קלינסקי
(שמות פרק כב, כ"ב)
פִילִיפִּינִי הַמְּנַקֶּה אֶת יַשְׁבָנוֹ שֶׁל אָבִיךָ
תַּאיְלָנְדִי הַכָּפוּף בַּחֲמָמַת הַפְּרָחִים שֶׁלְךָ
רוֹמָנִי הָעוֹמֵס דְּלָיֵי מֶלֶט עַל פִּגּוּמֵי בֵּיתְךָ
לא תּוֹנֶה אוּתָם
וְלא תִּלְחֲצֵם
וְנָתַתָּ מָנוֹחַ לְגוּפוֹ
וְשִׁלַּמְתָּ לוֹ פֶּנְסְיָה
וּמִמַּנְתָּ אֶת יְמֵי חוֹלְיוֹ
וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ,
כִּי גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם
כְּאֶזְרָח כָּמוֹנוּ יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִיתָנוּ.
אִם צָעוֹק יִצְעַק
אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ
וְחָרָה אַפּוֹ בָּנוּ.....
זֶה הַמִּשְׁפָּט וְזֶה הַמוּסָר בְּ"פָרָשַת מִשְׁפָּטִים"
כִּי חַיָּב עַמִּי לָדַעַת אֶת נֶפֶשׁ הַּגֵּר
כִּי רָאִינוּ אֶת הַלַּחַץ שֶׁלָּחֲצוֹ אוֹתָנוּ בְּאֶרֶץ לא לָנוּ-
בַּל נְגָרֵש אֶת הַגֵּר הַגָּר אִיתָנוּ !!!
(חבל שממשלת ישראל מתעלמת ממקורות היניקה של העם היהודי. כבר העירו רבותינו ז"ל - בבא מציעא נט, ע"ב - שבלושים וששה מקומות בתוררה הזהירה התורה על הגר, אין מצוה אחרת בתורה שמופיעה וחוזרת במספר כה רב של פעמים כמו המצוה ביחס לגר. לפחות שפעם אחת ממשלת ישראל תקשיב לפרשת משפטים בספר שמות כ"ב), השיר מתוך הספר "שירי מחסום", הוצאת ספרי עיתון 77.
בית ראשון / משה יצחקי
אני מנסה לנקות מתוך תיבת המלה
בית, היסטוריה ארוכה של בנין
וחורבן. מבול. שיישאר בית רגיל, קורת גג,
כוננית ספרים, מקרר, שולחן, מִטָה, זוג
גניחות ויללות, מרפסת, פשוט מקום.
מקום פשוט, שיכנס בו אור מזרח.
אבל מזרח ומקום מחמשים את הבית
באבק שרפה, היסטוריה, אבנים
ושכבות אפר האוטמות פתחי אור.
אני יוצא מהבית ומחפש
סתם עץ זית, אבל מנגד עפה יונה
יורד מבול, מגיחה קשת, נחרב בית
יוצא אויר מגוף וחֹשך על פני תהום
גַּאֲוָה / שי אריה מזרחי
לֹא הַיְּדִיעָה, לֹא שֶׁמִּתּוֹךְ יְדִיעָה.
לא המּוּדַעַת לְעַצְמָהּ, לא הַגֵּאָה.
לא הַיְּדִיעָה מִסְתַּחְרֶרֶת סְבִיב הַגְּלוֹבּוס
הַמְּסַחְרֵר אוֹתָהּ।
לֹא תַּעֲשֶׂה נֶגֶד רְצוֹנָה,
לֹא הַיְּדִיעָה. לֹא
הַמּוּדַעַת לְעַצְמָהּ, לֹא הַגֵּאָה।
לֹא שֶׁהִיא יְדִיעָה,
לֹא הַיְּדִיעָה।
לֹא הַיְּדִיעָה לוֹחֶשֶׁת לְאָחִיהָ
שֶׁקֶר לָבָן:
אַל מוֹרָא.
אֵין בְּרֵרָה.
בַּנְּיָר הַסָּכָל הַכּוֹרֵךְ אוֹתָּנוּ
נִלָחֵם בִּידִיעָה.
המגורשים / יוסף עוזר
אָלֶף בֵּית גִּימֶל דָּלֶת הֵא וָו זַיִן חֵית טֵית יוֹד וכו' וכו'
אוֹתִיּוֹתֶיהָ שֶׁל שָׂפָה
שֶׁטָּעֲנָה אוֹדוֹת בְּשׂוֹרַת דִּבּוּר הָאֱלֹהִים שְׂפַת יְהוּדִים מֵאָז, מִקֶּדֶם: אֱלֹהִים דִּבֵּר וְהַיְּהוּדִים פָּשׁוּט רָשְׁמוּ
וְחִלְּקוּ עֳתָקִים לְכָל בְּנֵי הָאָדָם
וְהָרַעְיוֹן הַיְּהוּדִי חָדַר, וְעוֹד אֵיךְ חָדַר
לְעֹמֶק הַדִּי אנ אֵי, שֶׁל כְּלַל הָאֱנוֹשׁוּת
וְאָז חָדַר גַּם חַיְדַּק שִׂנְאָה, שַׁפַּעַת מְשֻׁגַּעַת
עַל הַשִּׂיחַ הַמֻּפְלָא הַהוּא בֵּין אֱלֹהִים לַיְּהוּדִים
הַשִּׂיחַ בְּלִי תַּרְגּוּם סִימוּלְטָנִי: אָנֹכִי ... אֲשֶׁר גֵּרַשְׁתִּיךָ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם
אֲשֶׁר הוֹצֶאְתִּיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
וְהָאָדָם הַמְּגֹרָשׁ הֵחֵל לָלֶכֶת
הַמְּגֹרָשׁ מִגַּן הָעֵדֶן וְהַבּוֹרֵחַ מִמִּצְרַיִם
הַיּוֹצֵא מִמִּשְׂרָפוֹת עִם כְּתֹנֶת פַּסִּים וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְגֶרְמַנְיָה
מַכְתִּיב לָאֱנוֹשׁוּת סִפּוּר עֲקוּם, סִפּוּר עַל אַהֲבָה וְחֹשֶׁךְ...
אָלֶף בֵּית גִּימֶל דָּלֶת הֵא וָו זַיִן חֵית
טֵית יוֹד וכו' וכו, כב' אוֹתִיּוֹת בָּהֶן נִבְרְאוּ בְּנֵי אָדָם שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים:
אַבְרָהָם הַמְּגֹרָשׁ וְהַמְּגָרֵשׁ
מֹשֶׁה בֶּן יוכבד וְעַמְרָם, ניל ארמסרונג, מוחמד עלי הַמִּתְאַגְרֵף
מרטין לותר קינג, שוברט, אייכמן,
שֶׁצָּעֲדוּ כֻּלָּם
מַטְבִּיעִים לָנֶצַח אֶת כַּף רַגְלָם הַיְּחִידָה עַל אֵיזֶשֶׁהוּ יָרֵחַ।
מְלַמְּדִים מִינֵי ובי אֵיךְ אֶת הַיְּהוּדִים אֶפְשָׁר לְזַהוֹת בְּקַלּוּת:
הֵם לֹא תָּמִיד דִּבְּרוּ עִבְרִית, אֲבָל הָאֱלֹהִים
צוֹרֵחַ מִבֵּין רִיסֵיהֶם, מֵהַמִּזְוָדוֹת וְהַבְּרִיחָה
כִּי אֶת בֵּיתָם יַחְרִיבוּ עוֹד שָׁעָה, אִם לֹא נֶחְרַב עֲדַיִן,
יֶאֶנְסוּ אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם, אִם טֶרֶם נֶאֶנְסוּ,
יָגֵנּוּ עַל זוּלָתָם אֲשֶׁר נִתְלְשָׁה שַׂעֲרָה אַחַת מִמֵּאָה מִילְיוֹן הַשְּׂעָרוֹת
שֶׁגַּם הָיוּ להיטלר יִמַח שְׁמוֹ, בְּטֶרֶם הֵחֵל מְעַט לְהִתְקָרֵח.
הִנֵּה הֵם ללא בית. הַמְּגֹרָשִׁים, הַנּוֹדְדִים לָנֶצַח
הֶחְרִיבוּ אֶת בָּתֵּי תְּפִלָּתָם, אֶת גַּנֵּי הַיְּלָדִים שֶׁלָּהֶם, אֶת שְׁתִילֵיהֶם בָּהֶם גִּדְלו
מעט תִּקְווֹת וֶאֱמוּנוֹת,
אֶת קִבְרֵי יַלְדֵיהֶם שֶׁטֶּרֶם הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר וּכְבָר הָפְכוּ
לְקָאזוּס-בֶּלִי.
וּבְכָל זֹאת: יִמַח שִׁמְכֶם! עַל כּוֹכָב זֶה אֵין לָכֶם זְכוּת לְהָנִיחַ כַּף רֶגֶל! מְגֹרָשִׁים, מְגֹרָשִׁים, מְגֹרָשִׁים,אָלֶף בַּיִת גִּימֶל דָּלֶת הֵא וָו זַיִן חֵית טֵית יוֹד וכו' וכו'
אני מביט בעצמי מביט באדם, הפליט מדארפור / גיורא פישר
דַּוְקָא נִרְאָה בְּסֶדֶר גָּמוּר
אָדָם, הַפָּלִיט מִדָּארְפור.
מְחַיֵּךְ כָּל הַזְּמַן
(מַה יֵּשׁ לוֹ לְחַיֵּךְ
אִם הוּא פָּלִיט?)
לְחָיָיו שְׁמַנְמָנוֹת כְּמוֹ תִּינוֹק מָתוֹק
(אוּלַי הַסִּפּוּר עַל רָעַב
לֹא כָּל כָּךְ מְדֻיָּק?)
לָבוּשׁ לֹא רַע
(יָפֶה שֶׁיֶּשׁ מִי שֶׁדּוֹאֵג לוֹ-
אֲנִי דּוֹאֵג לְעֲנִיֵּי עִירִי)
סִפֵּר שֶׁאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה
וִיְלָדָיו
נִשְׁאָרוּ בַּכְּפָר.
אֵיזֶה מִן אָדָם הוּא?
וַאֲנִי, הַצּוֹהֵל וְעוֹלֵץ כָּל הַיּוֹם
עַד זָרָא
מְנַסֶּה לְהַחְבִּיא מְעַצְמִי
אֶת הַכְּאֵב שֶׁלִּי
אֵיךְ לֹא רוֹאֶה
אֵיזֶה חָרָה שֶׁל אָדָם
אֲנִי.
*/ ענת לוין
הַזְּמַן נֶחֱלָק לפלַחִים שֶׁל שָׁעוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִתְפֹּס
הָאָרֶץ מִתְעַקֶּשֶׁת אַכְזָרִית לִגְדּוֹעַ,
אֲוִיר הַקַּיִץ עוֹמֵד, שׁוֹטֵר נֻקְשֶׁה מַדִּים וּמֵדַלְיוֹת,
הַיְלָדִים מִתְחַבְּאִים צִבְעוֹנִיִּים בַּחֲצֵרוֹת אֲחוֹרִיּוֹת,
בַּחֲדָרִים נִרְדָּמִים הַלְּבָבוֹת
וְהַזְּמַן נֶחֱלָק לפלַחִים שֶׁל שָׁעוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר,
וְהָאֶרֶץ מְסָרֶבֶת אֶת הַקּוֹל לִשְׁמֹעַ,
אֲוִיר הַקַּיִץ מַכֶּה בגווים בְּאַלּוֹת הַשֶּׁמֶשׁ הַגְּדוֹלוֹת,
הַיְלָדִים מִסְתַּתְּרִים צִבְעוֹנִיִּים בַּאֲרוֹנוֹת,
בִּמְגֵרוֹת מִתְקַּשִּׁים הַלְּבָבוֹת
וְהַזְּמַן נֶחֱלָק לְפלַחִים שֶׁל שָׁעוֹת,
וְהָאָרֶץ לֹא תסכין וְלֹא תֵּאוֹת,
אֲוִיר הַקַּיִץ מְטַשְׁטֵשׁ אֶת הַמַּרְאוֹת,
וְהַיְלָדִים צִבְעוֹנִיִּים וַעֲדִינִים מְאֹד,
מִתְיַבְּשִׁים וְאָז נוֹשְׁרִים הַלְּבָבוֹת
וְהַזְּמַן נֶחֱלָק שֶׁאִי אֶפְשָׁר
וְהָאָרֶץ וְכָל הָאֲוִיר נִגְמַר
נִסְגַּר חַלּוֹן הַלֵּב בְּבוּם, בְּבַת
אַחַת נִשְׁבַּר, מַהֵר מַהֵר -
לְכוּ הַבַּיְתָה ילדים,
כְּבָר מְאֻחָר,
כְּבָר לַיְלָה שָׁחֹר וְרֵיק מִכּוֹכָב
שׁוֹתֵת עַל הַכֹּל וְנִגָּר,
נְשִׁימוֹת הַיְלָדִים מְתוּקוֹת וְרַכּוֹת
בשנתם, חֲלוֹמָם מסויט, מְעֻרְעָר,
וְהַיּוֹם הַזָּקָן מִתְקַדֵּם אֶל קיצו
וּפִתְאֹם נִגְמַר עַל רָאשֵׁי יְלָדִים,
שאִי אֶפְשָׁר, כִּי אִי אֶפְשָׁר
לִתְפֹּס
הַבְטחה / סיגל בן יאיר
האִם שמעתָ ילד על מֵידוֹלֶנְדְס* הארץ המובטחת בּוא ואקח אותך יד ביד ביד
מארץ התקווה הטובה למֵידוֹלֶנְדְס אַסדר לךָ בְּזול משכנות עוני ביוב פרוץ מדגרת כינים, צואת הרחובות
מקקים על עורך, הַאמֵן לַעומד בְּראש הסולם האבולוציוני, לכובש האימפריאלי, לאיש הטכנולוגיה בחלוק הלבן, שַן ילד בעיניים עצומות בדרך ל מֵידוֹלֶנְדְס (לך לך מארצך הלבנה מידי מבית ספרך למֵידוֹ-
לֶנְדְס אולי) גם אתה פליט אל תיקח מילה כזו אישית קח את זה
כשיעור בהיסטורית המליציות המקומיות, קח את זה כאִיוּם שלא הכרת קח את זה כבוקר בּוֹר של יום אפל חדש.
מידולנדס: - אזור מוכה עוני בסווטו, דרום אפריקה אליו גורשו משפחות מבתיהן בסופיהטאון ע"י שוטרים חמושים בשנות החמישים,
שיר מחאה כנגד הממשלה הלבנה (lets go to Meadowlands) נכתב בשפת רחוב והולחן ב1956.
*** / רון קורדונסקי
הַפִילִיפִּינִית שֶׁעַל הַסַּפְסָל
אֵם וְאָחוֹת,
כּוֹכָבִים מְאִירִים אֶת פָּנֶיהָ,
גַּם לָהּ הָיָה חֲלוֹם.
מִישֶׁהוּ גָּנַב אֶת הָרוֹמָנִים מֵהַכִּכָּר,
נוֹתְרוּ רַק בַּקְבּוּקִים
רֵיקִים, כְּמוֹ
יְלָדִים בַּחוֹף, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ
עוֹבֶרֶת דַּרְכָּם,
עֵירֻמִּים מִתָּוִיּוֹת, מְסַמְּאֵי
עֵינַיִם.
שיר המגורשים // וודי גאתרי
(נוסח עברי לפי השיר מ-1948 יהושע סימון)
בחוץ היבולים והפירות מרקיבים
התפוזים עַרוּמים, מסביבם רק זבובים
מטיסים אותם אל מעבר לים
אחרי ששילמו בכופר, חובות ודם
להתראות אמדו, ויקי, וז'ונסי
אדיוס מס אמיגוס, חזוס ומרי
תישארו ללא שם במטוס בשמיים
הם רק יקראו לכם מגורשים
אביו של אבי, גם הוא נמלט מאנשהולקחו לו ת'כסף שעשה כל חייו
אחים ואחיות כאן עבדו בפירותלא כולם שרדו במסע המכולות
להתראות אמדו, ויקי, וז'ונסי
אדיוס מס אמיגוס, חזוס ומרי
תישארו ללא שם במטוס בשמיים
הם רק יקראו לכם מגורשים
אנחנו כבר לא חוקיים ולא רצוייםבלי חוזי עבודה לזוז תמיד צריכיםשלוש מאות קילומטרים מהגבול עם מצריםכמו עבריינים, כמו גנבים, אותנו צדים
להתראות אמדו, ויקי, וז'ונסי
אדיוס מס אמיגוס, חזוס ומרי
תישארו ללא שם, במטוס בשמיים
הם רק יקראו לכם מגורשים
עבדנו לכם בגבעות, ובמדבריות
עבדנו בעמקים ואצלכם בבִּקעות.
עבדנו מתחת לעצים ובין השיחים
גדרה-חדרה עבדנו בחוץ ובפנים
להתראות אמדו, ויקי, וז'ונסי
אדיוס מס אמיגוס, חזוס ומרי
תישארו ללא שם, במטוס בשמיים
הם רק יקראו לכם מגורשים
האם זו הדרך לגדל את הבננות?
האם זו הדרך לבנות את הבתים?
להיטלטל כמו משלוח בארגזים
ובסוף ללא שם להיקרא מגורשים
להתראות אמדו, ויקי, וז'ונסי
אדיוס מס אמיגוס, חזוס ומרי
תישארו ללא שם, במטוס בשמיים
הם רק יקראו לכם מגורשים
והנה לינק לג'ואן באאז ובוב דילן מבצעים את השיר
http://www.youtube.com/watch?v=Yz9okKRhimE&feature=related
